הגישה שלי להשקעות

"הדרך הטובה ביותר לאמוד את ההצלחה שלך כמשקיע היא האם אתה מצליח "להכות" את המדדים, אלא האם יש לך תכנית מסודרת ומספיק משמעת להגיע לאן שאתה רוצה להגיע"
- בנג'מין גראהם, המשקיע הנבון 

​

"השקעות זה לא משחק בו בחור עם אי-קיו של 180 מנצח בחור עם אי-קיו של 160"
- וורן באפט

הגישה שלי להשקעות כוללת 5 עקרונות:

​

פשטות

​

פשטות אינה עצלנות. פשטות היא בחירה מושכלת - במבחן התוצאה, שיטות השקעה פשוטות נותנות תוצאות טובות לאורך עשורים רבים. 

השיטה הפשוטה ביותר להשקעה היא השקעה בתעודות סל של ה  - S&P 500, מכשיר שמשקיע במניות של 500 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה האמריקאית. רובן ככולן חברות גלובליות ורווחיות שמוכרות בכל העולם. 
השקעה בתעודת סל של S&P500 הניבה לאורך זמן תשואה שנתית ממוצעת של 10% בשנה. 
מה שמדהים הוא שזו לא תשואה ממוצעת, אלא תשואה יותר טובה מהביצועים של 75% מהקרנות האקטיביות, אלו שמנוהלות ע"י כרישי וול סטריט שמקבלים משכורות מנופחות. 

הבחירה בפשטות נובעת מהבנה עמוקה שבמורכבות יש סיכון. כשמתחילים להכניס שיקולים מורכבים להחלטות השקעה, יש סיכון שאנחנו לא מבינים את כלל המורכבות של הבעיה שלפנינו, ולכן אנחנו מקבלים החלטות מתוך הבנה חלקית בלבד. תוספת של מורכבות להחלטות השקעה צריכה להיעשות בזהירות יתרה. 

למי שרוצה תיק השקעות פשוט שמכיל נייר-ערך אחד בלבד, השקעה בתעודת סל על ה- S&P500 או על כלל המניות שנסחרות בארה"ב או בעולם - זו לא בחירה סבירה ולא בחירה ממוצעת, זו בחירה מצוינת.

תיק ההשקעות הראשי שלי, שאותו אני מלמד בקורס שלי, מורכב מ-6 עד 10 תעודות סל בלבד. על אף שהוא בנוי על עקרונות הפשטות, אני צופה שהוא יניב כ- 12% בשנה בממוצע ואולי אף יותר. 

בחשבון המניות הפרטי שלי, כדי למקסם את התשואה, אני משקיע גם במניות בודדות, הדורשות ניתוח מורכב יותר. גם שם, אעדיף תמיד להשקיע בחברה שהערך שלה פשוט להבנה, ואמנע ממקרים מסובכים יתר על המידה. 

​

סבלנות

"Life does not start and stop at your convenience" (the Bigs Lebowsky)​

 

שוק המניות מתגמל אנשים סבלניים ומעניש חסרי סבלנות. התשואה ההיסטורית הממוצעת של המניות הן 8%-12%. אך זוהי תשואה ממוצעת לאורך שנים רבות של השקעה. בפועל, יש שנים של עליות חדות, יש שנים של ירידות חדות ויש שנים שבהם שוק המניות כמעט ולא זז. ב-2023 ה- S&P500 עלה ב- 24% אך לעומת זאת, ב-2022 הוא ירד ב- 19.44%. אאוץ'. 

תקופות של ירידות תמיד מתחילות בהפתעה…בהגדרה. ואין לדעת כמה זמן הן ימשכו. בטבלה הבאה ריכזתי את תקופות הזמן בהן שוק המניות האמריקאי ירד ביותר מ-20%. לא פעם ולא פעמיים הירידות נמשכות לאורך יותר משנה, אפילו יותר משנתיים. 

​​

• המשבר הכלכלי הגדול (ספטמבר 1929 - יוני 1932) - 34 חודשים

• המיתון שאחרי מלה"ע הII (מאי 1946 - יוני 1949) - 37 חודשים

• השוק הדובי של סוף שנות ה-60 (נובמבר 1968 - מאי 1970) - 18 חודשים

• משבר האנרגיה של שנות ה-70 (ינואר 1970 - אוקטובר 1974) - 21 חודשים

• המיתון של תחילת שנות ה-80 (נובמבר 1980 - אוגוסט 1982) - 21 חודשים

• יום שני השחור של 1987 (אוגוסט 1987 - דצמבר 1987) - 4 חודשים

• המיתון של תחילת שנות ה-90 (יולי 1990 - אוקטובר 1990) - 3 חודשים

• משבר הדוט-קום (מרץ 2000 - אוקטובר 2002) - 31 חודשים

• משבר הסאב-פריים (אוקטובר 2007 - מרץ 2009) - 17 חודשים

• משבר הקורונה (פברואר 2020 - מרץ 2020) - 2 חודשים

​​​

שוק ההון הוא מכונה מופלאה ליצירת עושר - אך רק למי שמשקיע לטווח הארוך. רק הסבלני - ינצח. 

​

ענווה

​

היכולת שלי ושלכם לבחור מניות ספציפיות ש"יכו את המדד" מוגבלת. 
אך אל תרגישו רע. כך גם עבור רוב מנהלי הכספים בארץ ובעולם. 
למעלה ציטטתי את המחקר על כך שהשקעה במדד S&P500  היתה השקעה יותר טובה מאשר היכולת של 75% ממנהלי הכספים לבחור מניות ספציפיות. 
 
תעשיית ניהול הכספים מבוססת על שיווק היכולת של מנהלי כספים להשיג תשואה עודפת. זו הסיבה שלכאורה אתה צריך לתת להם לנהל לך את התיק. אלו שהשיגו תשואה עודפת לאורך שנה או שלוש שנים ירוצו לפרסם זאת, וכנראה גם יצליחו לגייס כך כסף רב. אך שלוש שנים ואפילו חמש שנים אינם אינדיקציה לכלום. זה זמן קצר. כשמשקיעים לחופש כלכלי משקיעים לטווח ארוך באמת - לתקופת חייו הבוגרים של אדם…לעשרות שנים. 
להשיג תשואה גבוהה בבחירת מניות היא משימה קשה מאין כמוה, ורק מתי מעט הוכיחו יכולת כזאת לאורך טווי זמן ארוכים. לא לחינם וורן באפט ידוע בכל העולם. אין הרבה "וורן באפטים". ואלו כמוהו שהצליחו להשיג תשואות גבוהות לאורך 20, 30 ו-40 שנה הם המשקיעים המפורסמים ביותר בעולם. 

אין ספור פעמים חשבתי שמצאתי מניות מעולות שירוויחו יותר מהשוק. לפעמים זה הצליח (מזל?!) והרבה פעמים השוק לימד אותי ענווה מהי. 

עם השנים למדתי לא להסתמך על דעתי בלבד. גיבשתי לעצמי קאדר של אנליסטים ומשקיעים מהטובים ביותר בתחומם, וכשאני מעז לבחור מניות ספציפיות או קרנות נדל"ן ספציפיות, אני עושה זאת בזהירות לאחר שקראתי מחקר של רשת המומחים שלי וניתחתי את הסיטואציה בעצמי. 

קבלת החלטות רציונלית

החלטות השקעה אינן שונות מהחלטות בהנדסה, רפואה או משפטים. קבלת החלטות בכל התחומים אלו נעשית בתנאי אי ודאות ויש בהן מרכיב הסתברותי. גם אם תילקח החלטה שקולה ורציונלית, עדיין יש סיכוי שהתוצאה הלא-רצויה תתממש (החלטה שנראית כשגויה, למרות שהיא לא באמת נעשתה בטעות). לחילופין, אפשר לקבל החלטה גרועה, או אפילו רק לנחש, והתוצאה תהיה טובה ורצויה, עד שכולם יחשבו שאתה גאון. 

השקעה היא רצף ארוך של החלטות - כמה להשקיע, במה להשקיע, מתי להשקיע, מה לעשות כשהתנאים משתנים…אתה יכול לקבל החלטות על בסיס אינטואיציה והן יהיו מוצלחות פעם, פעמיים, אפילו עשר פעמים. אך אם לא תקבל החלטות רציונליות, שקולות, מבוססות נתונים - הסטטיסטיקה תתהפך עליך במוקדם או במאוחר.

אני שותף למחשבה שבני האדם הם יצורים לא רציונליים ולא במקרה (לפי כותרת ספרו של דן אריאלי). פרופ' דן אריאלי ופרופ' כהנמן חקרו את הנושא לעומק, ואי אפשר להתעלם מהתובנות שלהם. הפרופסורים הנכבדים טוענים שלכולנו הטיות מנטליות שאנחנו אפילו לא מודעים אליהם. למשל, אנחנו נחזיק בפוזיציה מפסידה אפילו אם אנו צופים לה להמשיך להיות מופסדת. אנחנו מעדיפים תועלת קרובה גם אם יש תועלת גדולה יותר בעתיד. אנחנו נתפסים לכללים חסרי משמעות, וכן הלאה. מה שמדהים במחקר של הפרופסורים הנכבדים הוא שגם אם כשאנחנו מודעים להטיות הללו, איננו יכולים להשתחרר מהם. אתה יודע שאתה לא רציונלי, אך זה חזק ממך.

​

אז מה עושים? 

​

1. מסתמכים על מידע רלוונטי - ומתעלמים ממידע לא רלוונטי

2. לומדים מהעבר - מה עבד ומה לא

3. חושבים לוגית ורציונלית, תמיד

​

הליכה נגד הזרם (contrarianism)
 

• "להיות חלק מה-1% המצליחים אתה חייב להפסיק לחשוב כמו יתר ה-99%".

• לרובנו קשה לתפוש שישנם מצבים בהם אמונות שאותן מחזיקים רוב האנשים יכולות להיות פשוט שגויות. כשזה מגיע להשקעות, אנחנו מאמינים עמוק בתת המודע שלנו שאם מניה או מדד נסחרים במחיר גבוה ונמצאים במגמת עלייה, אז חייבים להיות מומחי השקעות מבריקים שמנהלים המון כסף והם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים. מצד שני, אם מניה או מדד יורדים בחדות ונסחרים במחירים זולים, אנו מניחים באופן שגוי שהמחיר הזול הוא מוצדק. כשאנחנו מאמצים את דעת הרוב ובטוחים שהתמחור של השוק או של מניה מסוימת הוא מוצדק, אנחנו מניחים בכך באופן שגוי שהאינטרסים שלנו כמשקיעים קטנים הם זהים לאינטרסים של הגופים המוסדיים הגדולים שמנהלים את רוב הכסף בעולם.

• אך זה פשוט לא נכון.

• פרופ' מרטין וויטמן המנוח מלמד אותנו אחרת. משקיעים מוסדיים רוצים רווחים לטווח ארוך, אך הם גם ממוקדים בטווח הקצר, כדי לשמור על הקריירות שלהם. משקיעים אלו נמצאים תחת הזכוכית מגדלת של הקולגות והלקוחות. הם לא יכולים להרשות לעצמם להחזיק מניות של חברות גרועות (גם אם אלו מתומחרים באופן מאוד אטרקטיבי) או חברות מפסידות. אנחנו, המשקיעים הפרטיים הקטנים, משוחררים מאילוצים כאלו. אנחנו יכולים לנצל את ההזדמנויות האלו לטובתנו. בשביל זה צריך לחשוב שונה מהעדר. ללכת נגד הזרם.

• ללכת נגד הזרם זה הלב והמהות של שיטת השקעות הערך. אנחנו קונים מניות ונכסים כשהם הכי לא פופולריים, ולכן - זולים. אנחנו מוכרים את הנכסים אלו כשהעדר מבין את הערך והפוטנציאל שלהם. 

• קל להגיד, קשה לבצע. האתגר הוא להיות מספיק אמיץ בשביל לקנות בזול. לקניית נכסים זולים יש מחיר נפשי. 

• ברוב הזמן הקונצנזוס צודק. הזדמנות לתשואה עודפת מגיעה במקרים הנדירים בהם העדר טועה. האתגר הגדול הוא לזהות את הסיטואציות האלו. 

• אם אנחנו רוצים להרויח תשואה מעל השוק, הרי אנחנו חייבים ללכת נגד העדר. 

• אך זה לא חוכמה ללכת נגד העדר - צריכים גם להיות צודקים (עיין ערך ענווה).