מה שלא יהיה פשוט, פשוט לא יהיה...רווחי!

לפני כמה ימים קראתי על "התערבות מיליון ה-$" שוורן באפט ערך בשנת 2008 עם מנהלי קרן גידור מסוימת. באפט התערב איתם על כך שהשקעה במדד מניות באופן פסיבי תניב תשואה גבוהה יותר מזו של 10 קרנות הגידור הכי טובות שיבחרו המנהלים, לאורך 10 שנים. אם המדד מנצח - המנהלים ישלמו לו מיליון $. ואם להיפך, באפט ישלם להם.

(בתמונה: וורן באפט ומנהל קרן הגידור - השותפים להתערבות)

מי אתם חושבים שניצח?

זה לא ברור?

בשנה הראשונה נראה שקרנות הגידור הולכות לנצח, אך ככל שהזמן עבר, המדד הדביק והגדיל את הפער, ובסוף העשור של ההתערבות, המדד השיג תשואה של 125% לעומת 47% בלבד לקרנות הגידור.

חשבו על כל האנשים החכמים בקרנות הגידור, בוגרי האוניבסיטאות הטובות בעולם, אנשים עם משכורות עתק ואגו מנופח לא פחות, יושבים ומנתחים מניות במשך מאות ואלפי שעות - בסוף פעולה פשוטה של השקעה במדד משאירה אותם באבק הרחוק.

ההתערבות הזו היא דוגמה שממחישה איך תיק השקעות פסיבי, כזה שבו קונים תעודת סל על מדד ויושבים על התחת במשך 10 שנים אחר כך, יכולה להביס בקלות תיקי השקעות אקטיבים, שבהם "טובי המומחים" מנתחים מניות ספציפיות עד עפר, מוכרים וקונים, קונים ומוכרים.

השקעות הוא תחום שבו ככל שאתה מתאמץ פחות, כך אתה מרויח יותר. ויש לזה סיבה מאוד הגיונית - במורכבות יש סיכון. כשמתחילים להכניס שיקולים מורכבים להחלטות השקעה, קיים סיכון שאנחנו לא מבינים את כלל המורכבות של הבעיה שלפנינו, ולכן אנחנו מקבלים החלטות מתוך הבנה חלקית בלבד. כך עבור המשקיע הפרטי, וכך עבור האנליסטים של קרנות הגידור, בוגרי הרווארד וקולומביה וייל.

תוספת של מורכבות להחלטות השקעה צריכה להיעשות בזהירות יתרה. אמנם, יש מקרים בהם כדאי לקנות מניות ספציפיות, ויש מנהלי השקעות שמצליחים להכות את המדדים לאורך שנים רבות, אך אלו מקרים נדירים ומיוחדים.

עבור משקיע פרטי לא מקצועי - הבחירה בפשטות היא לא בחירה סבירה. זו לא בחירה בבינוניות.

זו בחירה מצוינת.

להשקעה פשוטה במדדי מניות יתרונות רבים:

חסכון בזמן - רובנו אנשים עמוסים עם עבודות ועיסוקים אחרים. אנחנו משקיעים כדי שהכסף יעבוד אצלנו, לא כדי שאנחנו נעבוד אצל הכסף.

הורדת סיכון - השקעה במדדי מניות היא השקעה בפיזור רחב של מאות ואף אלפי מניות. יהיו חברות שיצליחו, יהיו חברות שיכשלו, אבל הכלכלה בכללותה תמיד תעלה בטווח הארוך, ואיתה גם המדדים.

תשואה - כמו בדוגמה של "התערבות מיליון ה-$" של באפט, גם מחקרים מדעיים רציניים מראים שהתשואה של מדדי מניות כלליים גבוהה מהתשואות של 85% ממנהלי הההשקעות המקצועיים, אלו שמנתחים ובוחרים מניות ספציפיות, לאורך זמן.

עמלות ומיסים - קניה ומכירה של מניות ספציפיות כרוכה בעמלות, ומכירה של מניות ברווח חייבת במס רווחי הון. תעודות סל על מדדים פטורות ממיסים כשהם מעדכנות את האחזקות שלהן, ורק המשקיע משלם מס כשהוא מוכר את תעודת הסל. היתרון הזה של דחיית המס עשוי להתבטא בתוספת תשואה של עשרות ואף מאות אחוזים לאורך חיי המשקיע.

שקט נפשי - ניהול תיק אקטיבי עלול ליצור סטרט. ניהול תיק פסיבי מעלים לחלוטין את העומס הנפשי הזה, של ההתלבטות מה לעשות - לקנות או למכור.

ב-20 השנה שאני משקיע בשוק ההון, התנסיתי בהשקעה בשיטות פשוטות יותר ופשוטות פחות. בתיקים האישיים שלי יש היום יש בעיקר השקעות פשוטות ופסיביות - תעודות סל על מדדי מניות, קרנות נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות, אך גם פה ושם השקעות פחות פשוטות - מניות שנבחרו בקפידה לאחר שנותחו גם על ידי וגם ע"י אנליסטים מנוסים שאני מכיר את עבודתם שנים ארוכות. מעולם לא הפסדתי בהשקעות הפשוטות שלי. לעומת זאת, הפסדתי לא מעט בהשקעות הלא-פשוטות.

הגישה שלי היא להעדיף השקעות פשוטות ופסיביות בכל מצב, אלא אם כן קיימת הזדמנות נדירה שממש צועקת "הזדמנות המאה!!!" במניות ספציפיות.

התיק המרכזי שלי היום הוא תיק שמורכב מ-8 תעודות סל על מדדי מניות וקרנות נדל"ן, קצת קרן כספית ומעט נכסים אלטרנטיביים. זה תיק פשוט להבנה, ופשוט לניהול, ונבנה כדי להשיג תשואה גבוהה יותר מה- S&P500 בעשור הקרוב, עם תנודתיות נמוכה יותר.

באפט אמר: "השקעות זה לא משחק שבו הבחור עם IQ של 160 מנצח את הבחור עם IQ של 130". פשטות בהשקעות זה לא קיצור דרך. זו בחירה להתמקד במה שחשוב. בחירה בהשקעות לא רק שמורידה סטרט וחוסכת זמן, היא המפתח להצלחה בטווח הארוך.