כמה כסף צריך לפרישה מוקדמת בישראל, ומתי להתחיל

פרישה מוקדמת בישראל דורשת, לפי ההערכה שלי, בין חמישה לשבעה מיליון שקל כדי לגשר מגיל 50 עד גיל הפרישה הרשמי, 65 לנשים ו-67 לגברים. ההון הזה כבר קיים אצל הרבה משפחות ישראליות. הוא פשוט נעול בדירה שהן גרות בה ובקופות הפנסיוניות שהן בכלל לא סופרות.

השנה פרשתי מההייטק.

ואני רוצה לספר לכם משהו לא מחמיא. כל פסיכולוג הולך לפסיכולוג, וגם אני, שעוסק בתחום הזה ולמדתי אותו לעומק, הלכתי למתכנן פרישה משלי.

הוא ישב מולי, פרש את כל המספרים על השולחן, והראה לי בדיוק מאיפה אני לוקח כסף בכל תקופה. הוא אמר לי, "אתה יכול להיות רגוע".

לא הצלחתי להיות רגוע. לא ישנתי טוב במשך כמה ימים.

תראו, אני מספר את זה כי אם לי זה קרה, עם הרקע שיש לי, אז הפחד הזה הוא לא חוסר ידע. הוא משהו אחר לגמרי. וכדי לפרק אותו צריך קודם כל להפסיק לנחש מספרים.

"אין לי מספיק" הוא כמעט תמיד אמירה לא מדודה

ישבתי לאחרונה עם אילנית בוצר, מתכננת פרישה עם רישיון פנסיוני והתמחות במיסוי, שמלווה כבר שמונה שנים אנשים מעל גיל 50. שאלתי אותה מה הטעות שהיא רואה הכי הרבה.

היא מספרת על זוגות שמגיעים אליה, בן הזוג בן 60, מותש, ממש כבר לא מרגיש טוב, רוצה לפרוש. ואי אפשר. כי כל ההון של המשפחה יושב בתוך הנכס שהם גרים בו, נכס ששווה 12 מיליון שקל.

והם אומרים לה, "אבל הערך של הנדל"ן יעלה".

והיא עונה, "יעלה למי?"

כי אם אתם בני 60 ואתם מחכים שהנכס יעלה עוד 20 שנה, אתם לא מחכים בשביל עצמכם. ברגע שמבינים את זה, מבינים גם שוויתרתם על החופש שלכם לטובת היורשים, בלי שאף אחד ביקש מכם.

עכשיו, אני יודע מה חלק מכם חושבים כרגע. "טל, 12 מיליון? זה לא אני".

תחזיקו את המחשבה הזאת רגע, כי היא כמעט תמיד מבוססת על ספירה חלקית.

ההון שלכם מורכב מארבעה חלקים, ואתם סופרים אחד

מהניסיון שלי, כשאדם אומר "יש לי X", הוא כמעט תמיד מתכוון לכסף הנזיל בבנק. הכספים הפנסיוניים הם בשבילו תיבה שחורה שמישהו חסך לו, ודף במגירה שחברת הביטוח שולחת פעם ברבעון ושסוגרים יפה.

אלה ארבעת החלקים, וכך רוב האנשים מתייחסים אליהם.

תראו מה קורה כשמחברים. שלושה מיליון פנסיוני, דירה של שני מיליון, עוד שני מיליון נזיל, ופתאום אתם עומדים מול מספר שלא ידעתם שיש לכם.

יש הרבה יותר מיליונרים בישראל ממה שאנחנו חושבים. הם פשוט לא יודעים את זה, כי הם סופרים רק את מה שרואים בעו"ש.

וזה בדיוק ההפך של המילכוד הכלכלי של המעמד הבינוני. במילכוד אנשים עובדים קשה ולא מתקדמים. פה אנשים התקדמו, הגיעו, ועדיין לא מרשים לעצמם לעצור.

המספר, וכלל ה-4%

יש כלל מפורסם שנקרא כלל ה-4%, והוא מגיע ממחקר טריניטי. המחקר בדק תיק שמושקע בשוק ההון, במניות ובאיגרות חוב, ושאל כמה אפשר למשוך ממנו כל שנה כדי שהכסף יחזיק 30 שנה. התשובה שהתקבלה הייתה 4%.

אם מדברים על תיק של 10 מיליון שקל, 4% הם 400,000 שקל בשנה לפני מס. אני חושב שאפשר לחיות מזה ברווחה גדולה מאוד גם בישראל.

ורוב האנשים שקוראים את זה לא צריכים 10 מיליון.

כי אם עבדתם והפקדתם לפנסיה, לקרן השתלמות ולחסכונות כל החיים, החסכונות הפנסיוניים שלכם ימשיכו לצמוח גם אחרי שתפסיקו להפקיד. אתם צריכים לממן את עצמכם עד גיל הפרישה הרשמי בלבד, ומשם הם נכנסים לתמונה.

כלומר, מה שאתם באמת מחפשים זה גשר של 15 עד 17 שנה.

ועל גשר כזה, המספר שאני מעריך הוא חמישה, שישה, אולי שבעה מיליון. לא עשרה.

מי שרוצה לשחק עם המספרים האלה מול המצב שלו, יש מחשבון באתר שעושה בדיוק את החישוב הזה.

עזיבת עבודה היא אירוע מס, לא טופס

החלק הבא הוא זה שעולה לאנשים הכי הרבה כסף, והם בדרך כלל אפילו לא יודעים שהוא קרה.

כשאדם עוזב מקום עבודה גדול, מגיע סוכן ההסדר, קובע פגישה, ואומר, "בוא אני אעזור לך למלא את טופס 161". הטופס מלא במילים שאף אחד לא מבין. חותמים, יוצאים, ממשיכים בחיים.

אבל בתוך המילים "עזיבת עבודה" מסתתרות שתי מילים אחרות: אירוע מס. חד פעמי, ובלתי חוזר.

אילנית סיפרה לי על לקוח שהגיע אליה ממש דקה לפני שחתם. היא ביקשה ממנו סימולציה של 161 כדי לראות מה המענקים שהוא עומד לקבל. מיליון שקל. ומה שהוצע לו שם היה פשוט לחתום, לשלם את המס, וזהו.

חצי מיליון שקל היו הולכים במקום. הוא עוד עובד, הוא עוד מרוויח משכורות גבוהות, ועד שיפרוש יש עוד הרבה שנים. לא הייתה שום סיבה לשלם את זה עכשיו.

ואני אתן לכם את המספר שלי, כי מספר אמיתי שווה יותר מכל הסבר. בתהליך הפרישה שלי מההייטק השנה חסכתי 250 אלף שקל במיסים, והכל חוקי לגמרי.

אני יודע מה חלק מכם חושבים. "מה, אני אשלם אלפי שקלים למישהו שימלא לי טופס שסוכן ההסדר ממלא בחינם?"

אז הנה המבחן הכי פשוט שאני מכיר. אם מי שממלא לכם את הטופס לא יודע כמה ילדים יש לכם ובני כמה הם, הוא לא מכיר את המשפחה שלכם. ואם הוא לא מכיר את המשפחה שלכם, הוא לא בונה לכם פתרון. הוא ממלא טופס.

ההחלטות בטופס הזה ממשיכות איתכם עד הפרישה, משפיעות על גובה הקצבה ועל המס עליה בגיל 67, ויכולות להמשיך ולרדוף גם את היורשים.

ארבע הטעויות שחוזרות על עצמן

שאלתי את אילנית מה היא רואה הכי הרבה. היא נתנה ארבע.

הראשונה היא הצפה במידע. יש צ'אט, יש רשתות, יש כתבות. אנשים מגיעים אליה ואומרים "תעשי לי תיקון 190", "תעשי לי קיבוע זכויות", כאילו הם בסופר וקונים מוצר מהמדף, בלי לשאול אם זה בכלל רלוונטי להם.

השנייה היא היהירות של "אני יודע", ודווקא אצל אנשים חכמים, מקצוענים, מנהלים. הם למדו את הנושא חלקית, והחלק שחסר הוא בדיוק החלק שעולה כסף.

השלישית היא שיחות מסדרון. אנשים מתאימים את המספרים שלהם למספרים של השכן בקומה, ואין שום קשר בין המספר שלו למספר שלכם. לכל אחד יש ילדים בגילים שונים, צרכים שונים וערכים שונים.

והרביעית, שעולה הכי הרבה, היא דחייה. "לא עכשיו", "עוד קצת", "חבל".

כל ארבעתן נראות סבירות לגמרי מבפנים, וזאת הסיבה שהן חוזרות.

"על הדף כלום לא כואב"

המשפט הזה של אילנית נתקע לי בראש.

אתם פותחים את דוח הפנסיה. יש שם מספר. אתם ממצמצים, סוגרים את הדף, ומרגישים בסדר. גם אם יש שם 200,000 שקל פחות ממה שיכול היה להיות.

זה לא כואב, כי מספר על הדף לא כואב.

ואם לא תכננתם, אתם גם לא יודעים שהפסדתם אותם. אתם נמצאים בתוך סיכון שמעולם לא נעלתם, ואפילו לא ידעתם שהוא שם.

אז מתי כדאי להתחיל לתכנן פרישה

שאלתי את אילנית ישירות. אישה בת 55, יש לה עוד 10 שנים עד הפרישה, מתי היא צריכה להגיע?

"אתמול".

זה נשמע כמו סיסמה עד שהיא הסבירה את ההיגיון. המילה "פרישה" בשפה שלה לא מתארת גיל ולא מתארת מימוש. היא מתארת מצב שבו אתם יודעים שאתם במקום הנכון.

שאתם יודעים בוודאות שהכסף שלכם ממוקסם. שאתם במוצרים שמתאימים לצרכים שלכם ולא במוצרים שמישהו מכר לכם. שיש לכם תרחיש לכל גיל שתחליטו בו לעצור.

אם עניתם על הכל, מצוין. אם אפילו תשובה אחת חסרה, אנחנו מדברים על מאות אלפי שקלים מול אלפים בודדים שהבדיקה עולה.

ויש עוד שיקול אחד שאף מספר לא יראה לכם.

אילנית שאלה את הלקוח שלה, זה שדחה את הפרישה משנה לשנה, שאלה אחת. מה התחושה הפיזית שלך בין גיל 60 ל-62, כשאתה מגשים את החלומות שתיארת לי, לעומת אותם חלומות בגיל 85.

הוא הרגיש את זה בגוף. ואז הוא קנה את השנתיים האלה בחזרה.

כי כל חודש של חופש הוא חודש של חיים.

אם שאלות החופש הכלכלי האלה מעסיקות אתכם, כתבתי על זה בהרחבה ב15 רמות של חופש כלכלי, ויש גם עמוד שמרכז את כל נושא תכנון הפרישה.

שאלות נפוצות

כמה כסף צריך לפרישה מוקדמת בישראל?

לפי ההערכה שלי, בין חמישה לשבעה מיליון שקל למי שפורש סביב גיל 50. המספר הזה נמוך מכפי שנדמה, כי אתם לא צריכים לממן את עצמכם לנצח, אלא רק לגשר עד גיל הפרישה הרשמי. משם החסכונות הפנסיוניים נכנסים לתמונה, והם המשיכו לצמוח כל השנים האלה.

מה זה כלל ה-4% ואיך משתמשים בו?

זהו שיעור משיכה שנתי מתיק מושקע, שמקורו במחקר טריניטי. הרעיון הוא שמשיכה של 4% בשנה מאפשרת לתיק להחזיק כ-30 שנה. על תיק של 10 מיליון שקל מדובר ב-400,000 שקל בשנה לפני מס. זהו כלל אצבע להערכה ראשונית ולא תחזית.

האם הדירה שאני גר בה נחשבת חלק מההון לפרישה?

מבחינה חשבונאית כן, ולכן חשוב לספור אותה. השאלה המעשית היא אם אתם מוכנים להנדס אותה, למשל למשכן חלק ממנה או להחליף אותה בנכס קטן יותר. זוגות רבים בישראל מחזיקים את רוב ההון שלהם בדיוק שם ולכן מרגישים שאין להם כסף.

מתי צריך להתחיל לתכנן פרישה?

מוקדם ככל האפשר, וגם בגיל 40 ו-50 זה רלוונטי. הסיבה המעשית היא שאתם מקבלים את ההחלטות שקובעות כמה מס תשלמו בגיל 67 הרבה קודם, בעיקר בעזיבת מקום עבודה. החלטה שקיבלתם בגיל 40 יכולה לייקר לכם את המס על הקצבה עשרות שנים אחר כך.

מה זה טופס 161 ולמה הוא כל כך חשוב?

זהו הטופס שממלאים בעזיבת מקום עבודה, והוא מגדיר מה קורה לכספי הפיצויים והמענקים. הוא אירוע מס חד פעמי ובלתי חוזר, כלומר את ההחלטה שקיבלתם בו כמעט אי אפשר לשנות אחר כך. שווה לבדוק אותו לעומק לפני שחותמים.

רוצים לראות את השיחה המלאה? החלטות של מאות אלפי שקלים: שני מתכנני פרישה על כסף, חופש והמתח שביניהם (יוטיוב, 55 דקות)

ואם אתם רוצים ללמוד לבנות את זה בעצמכם, מהמספרים ועד ההחלטות, התכנית המלאה נמצאת כאן.

תשמרו על עצמכם.

הערה משפטית

המידע במאמר זה נועד לצורכי לימוד והעשרה בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה לפעולה. אני איני יועץ פנסיוני מורשה ואיני יועץ השקעות. כל השקעה כרוכה בסיכון, לרבות אובדן הקרן. הסכומים והשיעורים במאמר הם הערכות והמחשות בלבד ואינם מבטיחים דבר. החלטות מס ופרישה הן אישיות ותלויות נתונים, והתייעצות עם בעל רישיון מתאים לפני כל פעולה היא הכרחית.