הבורסה לא זזה כבר חצי שנה, האם זה נורמלי ומה עושים

שוק מדשדש, כלומר חצי שנה שבה המדד קצת עולה, קצת יורד ונשאר בערך במקום, הוא חלק רגיל מהשקעה במניות ולא סימן שעשיתם משהו לא נכון. אני טל דוידסון, ובכתבה הזו אני מראה כמה פעמים זה קרה בעבר, למה זה מתסכל יותר משזה מזיק, ומה עושה מי שמפקיד כסף כל חודש.

בשבוע שלפני השידור האחרון של "השקעת המיליון" התקשרה אליי אחת התלמידות בתוכנית הליווי שלי. היא ביקשה שנדבר בטלפון דחוף, ובערב שמעתי בקול שלה לחץ.

"טל, אני לא מבינה מה קורה. עשיתי כל מה שלמדתי. התיק שלי מגוון, אני משקיעה כל חודש, בחרתי את הקרנות הכי טובות. וכבר חצי שנה הוא בקושי מרוויח. קצת עולה, קצת יורד. איפה התשואות?"

זו התחושה של הרבה אנשים בישראל היום. ואצל רבים זה עוד המקרה הטוב, כי בחצי השנה האחרונה התיק שלהם גם ירד.

מה עשתה הבורסה בחצי השנה האחרונה

בחצי השנה שקדמה לשידור, מסוף אפריל ועד 23 באוקטובר 2026, מדד תל אביב 125 ירד בכ-6% וה-S&P 500 עלה בכ-6%. בגרף של ה-S&P 500 מתחילת השנה רואים ירידה עד סוף מרץ, עלייה חזרה עד סוף מאי, ומאז חודשים של תנועה הצידה.

מי שמחזיק בעיקר מניות ישראליות ראה מינוס. מי שמחזיק את ה-S&P 500 ראה מספר חיובי, אבל אחרי חודשים של יום כן יום לא, הוא לא הרגיש כמו רווח. ובחצי השנה הזו, קרן כספית הייתה עושה יותר ממדד תל אביב 125.

למה זה מרגיש חריג: שלוש השנים שלפני

יש גרף שאני אוהב להראות, כי הוא נותן פרספקטיבה שלא רואים בכותרות. לוקחים חלון של שלוש שנים, מודדים כמה המדד הרוויח בו, ומזיזים את החלון יום אחרי יום. ב-S&P 500 אפשר לעשות את זה מ-1950, ובמדד תל אביב 125 משנות ה-90.

בשלוש השנים שהסתיימו ב-23 באוקטובר 2026, ה-S&P 500 עלה בכ-80% ומדד תל אביב 125 עלה בכ-150%. אלה תשואות שגבוהות מיותר מ-90% מחלונות שלוש השנים בגרף.

וזה מה שמכניס היום הרבה אנשים לשוק. אנשים מסתכלים במראה האחורית, רואים שמי שהשקיע הרוויח הרבה, ומניחים שככה יהיה גם להם. אבל באותו גרף רואים גם תקופות אחרות. מי שהסתכל ב-2010 שלוש שנים אחורה על ה-S&P 500 ראה הפסד. זו הרגשה של "התחלתי להשקיע, עברו שלוש שנים ולא הרווחתי כלום".

לאורך כל הגרף, התקופות של שלוש שנים בהפסד הן מעטות יחסית לתקופות של רווח, ויש לא מעט תקופות של 50% ויותר. אבל הן קיימות.

כמה זמן הבורסה עומדת במקום

שאלתי את עצמי אם חצי שנה כזו היא עניין חריג, אז הלכתי ובדקתי.

ב-S&P 500, מאז 1950, בערך בשליש מכל התקופות של שישה חודשים המדד סיים בשינוי של פחות מ-5% לכל כיוון. כלומר בשליש מהזמן הבורסה בהפסקה. בחלק נוסף מהזמן היא יורדת. את החלוקה המדויקת בין עליות לירידות לא בדקתי, אבל התמונה ברורה: העליות הגדולות מתרכזות בחלק קטן מהזמן.

ולכן החוויה היומיומית של משקיע מתסכלת. מצד אחד, לדעתי הבורסה היא הכלי הטוב ביותר לבניית הון לטווח ארוך. מצד שני, רוב הזמן היא מדשדשת או יורדת, ומדי פעם היא עושה מהלך עליות חד, ושם היא מרוויחה את התשואה שלה.

הווארד מרקס, אחד המשקיעים הגדולים ומחבר הספר The Most Important Thing, כתב שמצבי הרוח של השוק דומים לתנועה של מטוטלת. נקודת האמצע מתארת איפה המטוטלת נמצאת בממוצע, אבל בפועל היא כמעט לא נמצאת שם.

אני משתמש בדימוי של קפיץ. הממוצע של שוק המניות האמריקאי (S&P 500, כולל דיבידנדים, לפני אינפלציה) הוא בסביבות 10% בשנה לאורך כמאה שנה, והממוצע הזה בנוי מעליות חדות, ירידות חדות, ותקופות שבהן לא קורה כלום. בחצי השנה האחרונה אין שום דבר חריג. זו התנהגות נורמלית לחלוטין.

ירידות בתוך השנה, גם בשנים טובות

כמעט בכל שנה, 66 מתוך 76 השנים מאז 1950, ה-S&P 500 ירד בשלב כלשהו מתחת לרמה שבה פתח אותה, ולפעמים הרבה מתחתיה.

קחו את 2026. מתחילת השנה ה-S&P 500 עלה בכ-11%, ועדיין בסוף מרץ הוא היה כ-7% מתחת לרמה שבה התחיל את השנה. או את 2020, שנת הקורונה. בתוך השנה המדד ירד בכ-30%, והוא סיים אותה ברווח של כ-16%, וכ-18% כולל דיבידנדים. באותה שנה ירדנו 30% וסיימנו ברווח.

וגם רוב הזמן המדד נמצא מתחת לשיא הקודם שלו. הוא עולה לשיא חדש, יורד, עולה לשיא חדש, יורד ויורד ויורד, ושוב עולה. ככה זה ב-S&P 500 וככה זה במדד תל אביב 125.

דשדושים ארוכים באמת

כמה זמן זה יימשך? אני לא יודע. אבל כדאי לראות איך נראים דשדושים ארוכים באמת, כי לידם חצי שנה היא כלום.

על הדאו ג'ונס של 1964 עד 1981 כתב וורן באפט ב-Fortune ב-1999: "אני ידוע כמשקיע לטווח ארוך וכאדם סבלני, אבל זה לא מה שאני מכנה תנועה גדולה."

ובשנות ה-70, כשהמחיר של ה-S&P 500 דשדש, מי שהשקיע מחדש את הדיבידנדים ראה את הכסף שלו גדל בכ-6% בשנה. אבל האינפלציה של אותן שנים הייתה גבוהה יותר, כך שבכוח קנייה הוא לא הרוויח.

למה לבדוק את התיק כל יום עושה נזק

דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, כתב שמי שעוקב מקרוב אחרי התנודות היומיות מפסיד, כי הכאב מההפסדים הקטנים והתכופים גדול מההנאה מהרווחים הקטנים, התכופים באותה מידה. למשקיע הפרטי, כתב, מספיק להסתכל פעם ברבעון, ואולי גם זה יותר מדי.

אני מכיר את מי שאומר "אני לא עושה כלום, אני רק מסתכל". כהנמן אומר, ואני מסכים איתו, שגם זה עושה נזק. ראינו שרוב הזמן השוק מדשדש או יורד. מי שבודק כל יום אוסף עוד ועוד תסכול, וכאב שוקל אצלנו יותר משמחה.

תחשבו על דירה להשקעה. קניתם אותה, ומחר בבוקר אתם מפרסמים אותה למכירה רק כדי לשמוע הצעות. יום אחד מישהו מציע קצת יותר, יום אחר קצת פחות, ויכולות לעבור שנים שבהן המחיר בממוצע לא זז. אף אחד לא עושה את זה עם דירה. עם מניות כולם עושים את זה, רק כי אפשר.

באפט כתב במכתב לבעלי המניות של 1993 שאחרי שהוא קונה מניה, לא היה מפריע לו אם הבורסה הייתה נסגרת לשנה או שנתיים. הוא לא צריך מחיר יומי על חברות שבבעלותו המלאה, כמו רשת הממתקים See's, אז למה שיצטרך מחיר יומי על 7% מקוקה-קולה? וג'ון בוגל, מייסד ונגארד, אמר את זה בראיון ב-2013 בשתי מילים, "אל תציצו".

לדעתי מספיק לראות מה עשה השוק פעם בשנה. זה גם הקצב שבו אני מאזן את התיק שלי.

והתיק שלי?

בשידור הראיתי את תיק קרנות הסל שלי, החלק הגדול של תיק המיליון. מתחילת 2026 הוא התנהג פחות או יותר כמו המדדים המובילים, ובחודשים האחרונים גם אני מרגיש את הדשדוש. ואני לא מתרגש מזה.

מה עושים כשהבורסה מדשדשת

אם השקעתם סכום אחד ואין לכם מה להוסיף

תהיו סבלניים, ואל תסתכלו כל יום. תחיו את החיים שלכם, ותנו לכסף לעבוד. תחזרו בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד חמש. בעבר, תקופות דשדוש הסתיימו בסוף, אבל לפעמים רק אחרי ירידות ואחרי שנים רבות, כמו ביפן. אין לכך ערובה.

אם אתם עדיין בונים הון ומפקידים כל חודש

אתם במצב טוב, כי דווקא בתקופות של דשדוש אתם נהנים ממשהו שנקרא פיזור השקעה לאורך זמן (Dollar Cost Averaging).

תחשבו על עגבניות. אם אתם קונים עגבניות ב-100 שקל כל שבוע, כשהמחיר יורד אתם מקבלים ארגז גדול יותר, וכשהוא עולה ארגז קטן יותר. המחיר הממוצע שלכם יוצא טוב יותר מהמחיר הממוצע בשוק. אותו דבר קורה עם הפקדה חודשית לקרן סל: כשהשוק יורד או עומד, אותו סכום קונה יותר יחידות.

בשנות ה-2000, מי שהפקיד 1,000 דולר כל חודש ב-S&P 500 והשקיע מחדש את הדיבידנדים, 120,000 דולר בסך הכול, סיים את העשור עם כ-128 אלף דולר. מי שהשקיע את אותם 120,000 דולר בבת אחת בתחילת העשור סיים עם כ-109 אלף.

זה לא אומר שכל אחד צריך לפזר את ההשקעה שלו לאורך זמן. יש לזה גם חסרונות, ומה מתאים תלוי במצב של כל אחד. אבל מי שכבר מפקיד כל חודש, כדאי שימשיך גם בתוך הדשדוש. ככה בונים הון. בתקופות כאלה משקיעים ותיקים ממשיכים להוסיף וצוברים עוד יחידות.

אם אתם רוצים לחשב כמה הפקדה חודשית יכולה להצטבר לאורך שנים, יש לי מחשבון בדיוק לזה.

אני לא יודע מתי זה ייגמר

אני לא חוזה, ואני לא יודע מתי הדשדוש הנוכחי ייגמר. מה שראיתי בנתונים הוא שבעבר, אחרי תקופות של דשדוש ושל ירידות, באה בסוף תקופה של עליות. אין ערובה שכך יהיה גם הפעם, ובכל זאת אני נשאר מושקע. כתבתי גם על השאלה ההפוכה, האם כדאי להשקיע כשהשוק בשיא, ועל מה עשיתי כשהתיק שלי איבד חצי מערכו ב-2008.

מי שרוצה ללמוד איך אני בונה תיק שמחזיק גם בתקופות כאלה, יש הרצאה חינמית בזום שבה אני מסביר את כל הגישה. ומי שרוצה לעבור את זה איתי לעומק, יש את תוכנית הליווי.

שאלות נפוצות

האם שוק מדשדש אומר שמשהו לא בסדר בתיק שלי?

לא בהכרח. ב-S&P 500, מאז 1950, בערך בשליש מהתקופות של שישה חודשים המדד סיים בשינוי של פחות מ-5% לכל כיוון. אם התיק שלכם מגוון ואתם מפקידים לפי תוכנית, חצי שנה בלי תנועה היא התנהגות רגילה של השוק.

כמה זמן יכול להימשך דשדוש בבורסה?

חודשים, ולפעמים שנים רבות. הדאו ג'ונס היה כמעט באותה רמה בסוף 1964 ובסוף 1981, וניקיי 225 היפני עבר את השיא שלו מסוף 1989 רק בפברואר 2024.

מה זה פיזור השקעה לאורך זמן, ולמה הוא עוזר בשוק מדשדש?

זו השקעה של סכום קבוע בכל חודש. כשהמחירים נמוכים או עומדים, אותו סכום קונה יותר יחידות, והמחיר הממוצע שלכם יוצא נמוך יותר. בשוק שעולה בקו ישר היתרון הזה קטן. בשוק מדשדש הוא גדול יותר.

כל כמה זמן כדאי לבדוק את תיק ההשקעות?

דניאל כהנמן כתב שלמשקיע פרטי מספיק פעם ברבעון, ואולי גם זה יותר מדי. לדעתי מספיק לראות מה עשה השוק פעם בשנה.

רוצים לצפות בשידור המלא? הבורסה לא זזה. אז למה בכלל להמשיך להשקיע? (יוטיוב, 37 דקות)